שינינו 3 דברים קטנים בקוד של האתר כדי שמנועי AI ימליצו עלינו. הנה הצ'קליסט המלא שבו השתמשנו:

בשנים האחרונות אנחנו מדברים הרבה על SEO, על מילות מפתח, על דירוגים בגוגל ועל הדרך להביא יותר מבקרים לאתר.

אבל לאחרונה נכנס שחקן נוסף לתמונה.

יותר ויותר אנשים שואלים את ChatGPT, את Gemini ואת Perplexity שאלות שבעבר היו מקלידים בגוגל.

למשל:

"מי החברות המובילות בתחום מערכות בדיקת איכות לדפוס?"

"איזה ספק סוללות מתאים ליישומים תעשייתיים?"

"על איזו חברת שיווק דיגיטלי שמתמחה ב-B2B היית ממליץ?"

והשאלה שמעניינת אותי כאשת שיווק היא כבר לא רק באיזה מקום האתר שלנו מופיע בגוגל, אלא גם האם מערכות AI מצליחות למצוא אותנו, להבין מה אנחנו מציעים ולהציג אותנו כאפשרות רלוונטית בתשובה שלהן.

יש לזה אפילו שם: GEO, או Generative Engine Optimization.

אבל לפני שרצים לכתוב עוד עשרות מאמרים כדי שמנועי AI יכירו אותנו, כדאי לבדוק משהו הרבה יותר בסיסי.

האם האתר שלנו בכלל מאפשר למערכות האלה למצוא ולהבין את המידע שאנחנו מפרסמים?

לפעמים הבעיה נמצאת בכמה שורות קוד.

קודם כל, מה מנועי AI מחפשים באתר שלנו?

כשאנחנו שואלים מנוע AI על ספקים, מוצרים או שירותים, התשובה עשויה להתבסס על ידע שכבר קיים במודל, על חיפוש עדכני באינטרנט או על שילוב ביניהם.

לא כל מערכות ה-AI עובדות באותה צורה, ולא כולן משתמשות באותם מקורות.

אבל יש להן צורך משותף: מידע ברור, אמין, נגיש ורלוונטי.

אם האתר שלנו חוסם סורקים חשובים, אם התוכן נטען בצורה שמקשה על קריאתו, או אם לא ברור למערכות מה החברה עושה, אנחנו עלולים לפספס הזדמנויות.

לכן אני מציעה להתחיל בשלוש בדיקות טכניות פשוטות יחסית.

לא מדובר בפרויקט פיתוח גדול, ובוודאי שלא צריך לבנות את האתר מחדש.

1. בדקנו מי רשאי לסרוק את האתר: robots.txt

זה אולי הקובץ הכי פחות מרשים באתר, אבל יש לו תפקיד חשוב.

הקובץ robots.txt נמצא בדרך כלל בכתובת:

https://www.example.com/robots.txt

הוא מאפשר לבעלי האתר לתת הוראות לסורקים לגבי האזורים שהם רשאים או אינם רשאים לסרוק.

אנחנו מכירים את Googlebot, הסורק של גוגל, אבל היום יש גם סורקים הקשורים למערכות AI.

למשל, OpenAI מפעילה את OAI-SearchBot לצורכי חיפוש ב-ChatGPT ואת GPTBot לצורכי שימושים אחרים, ובהם איסוף תוכן לאימון מודלים. אלה שני דברים שונים, וחשוב להבחין ביניהם.

גם Anthropic מפעילה סורקים שונים, ובהם Claude-SearchBot.

מה בדקנו?

האם קובץ robots.txt חוסם בטעות סורקים שרלוונטיים לנו?

לדוגמה, אם מופיעות בקובץ הוראות מהסוג הבא:

User-agent: OAI-SearchBot
Disallow: /

המשמעות היא שהאתר מבקש מהסורק הזה שלא לסרוק אף עמוד.

אם אנחנו רוצים לאפשר לו לסרוק את התוכן הציבורי, אפשר להסיר את החסימה או להגדיר הרשאה מתאימה:

User-agent: OAI-SearchBot
Allow: /

אבל חשוב להבין: מתן הרשאה אינו מבטיח שהסורק יגיע לאתר, שהתוכן ייכלל באינדקס או שהחברה תופיע בהמלצות.

בנוסף, אם קיימת חסימה ברמת השרת, Cloudflare או מערכת אבטחה אחרת, שינוי בקובץ robots.txt לבדו לא בהכרח יספיק.

ההמלצה שלי: לפני שמשנים את הקובץ, בודקים אילו סורקים חסומים, למה הם נחסמו והאם אנחנו מעוניינים לאפשר להם גישה.

לא פותחים אוטומטית את האתר לכל סורק שמופיע באינטרנט.

2. הוספנו מידע מובנה כדי להסביר למערכות מי אנחנו

השינוי השני קשור למשהו שנקרא Schema Markup או Structured Data.

זה נשמע טכני, אבל הרעיון פשוט.

אנחנו רוצים שמנועי חיפוש ומערכות אחרות לא יצטרכו לנחש מהו כל חלק באתר.

מי החברה?

מה כתובת האתר הרשמית?

מהם השירותים שהיא מציעה?

האם העמוד הוא מאמר, עמוד מוצר או עמוד שירות?

אחת הדרכים לספק את המידע הזה היא באמצעות קוד JSON-LD, המבוסס על אוצר המילים של Schema.org.

לדוגמה, באתר של חברה אפשר להוסיף מידע מובנה על הארגון:

<script type="application/ld+json">
{
  "@context": "https://schema.org",
  "@type": "Organization",
  "name": "Example Company",
  "url": "https://www.example.com/",
  "description": "Industrial equipment manufacturer"
}
</script>

הקוד הזה אינו מוצג לגולש באתר.

הוא מספק למערכות שקוראות את הדף מידע מפורש על החברה.

אפשר להשתמש בסוגי מידע מובנה נוספים, בהתאם לתוכן העמוד:

• Organization לפרטי הארגון.

• Product לעמודי מוצרים.

• Service לתיאור שירותים.

• Article למאמרים מקצועיים.

• BreadcrumbList להצגת היררכיית העמודים.

אבל יש כאן נקודה חשובה.

Schema אינו כרטיס כניסה אוטומטי להמלצות של AI.

אין כיום בסיס להבטיח שהוספת Schema מסוים תגרום ל-ChatGPT או ל-Gemini להמליץ על החברה.

היתרון שלו הוא בכך שהוא עוזר להציג מידע מובנה, ברור ועקבי, בעיקר למערכות שתומכות בו.

וכמו תמיד, המידע בקוד חייב להתאים למה שמופיע בפועל באתר.

אם חברה לא מציעה שירות מסוים, אין שום סיבה להכניס אותו ל-Schema רק כדי למשוך תשומת לב.

ומה לגבי אתרי WordPress?

בחלק גדול מהאתרים אפשר להוסיף מידע מובנה באמצעות תוספי SEO כמו Yoast או Rank Math, בלי לכתוב את הקוד ידנית.

לפני שמוסיפים משהו חדש, כדאי לבדוק מה כבר קיים באתר.

לפעמים התוסף, התבנית או מערכת המסחר כבר מייצרים Schema, והוספת קוד נוסף עלולה ליצור כפילויות או מידע סותר.

3. בדקנו שהתוכן החשוב באמת נגיש וקריא

זה אולי הסעיף הכי חשוב בעיניי.

אנחנו משקיעים כל כך הרבה זמן בתוכן, בעיצוב ובחוויית המשתמש, אבל לפעמים שוכחים לבדוק איך האתר נראה למערכת שמנסה לקרוא אותו.

הגולש רואה עמוד יפהפה עם אנימציות, תמונות, כרטיסיות וטקסטים שנפתחים בלחיצה.

אבל מה הסורק מצליח לקרוא?

האם הכותרת הראשית קיימת בקוד ה-HTML?

האם תיאור המוצר מופיע בטקסט שניתן לקריאה?

האם חלקים חשובים נטענים רק לאחר הפעלת JavaScript?

האם הקישורים לעמודים הפנימיים נגישים?

והאם בטעות הוגדר לעמוד חשוב תג Noindex?

לדוגמה, קוד כזה:

<meta name="robots" content="noindex">

מבקש ממנועי חיפוש שתומכים בהוראה לא לכלול את העמוד באינדקס שלהם.

זו יכולה להיות הגדרה נכונה לעמודי תודה, עמודים פנימיים מסוימים או תוכן שאנחנו לא רוצים שיופיע בחיפוש.

אבל אם ההוראה הזאת נמצאת בטעות בעמוד מוצר מרכזי, יש לנו בעיה.

מה עשינו במסגרת הבדיקה?

עברנו על העמודים החשובים מבחינה עסקית: דף הבית, עמודי השירותים, עמודי המוצרים ומאמרי התוכן המרכזיים.

בדקנו שהעמודים מיועדים לאינדוקס, שהתוכן המרכזי נגיש בקוד ושאפשר להגיע אליו באמצעות קישורים פנימיים רגילים.

כדאי גם לוודא שמפת האתר מעודכנת ושכתובות Canonical מפנות לגרסאות הנכונות של העמודים.

ושוב, צריך להפריד בין שני דברים: עמוד שניתן לסריקה ולעיבוד, ועמוד שמנוע AI בוחר להציג בתשובה.

הראשון הוא תנאי טכני חשוב. השני תלוי בגורמים נוספים רבים.

הצ'קליסט המלא: מה לבדוק באתר שלכם?

הנה רשימת הבדיקות שהייתי מתחילה איתה לפני השקעה נוספת בקידום הנראות במנועי AI.

סריקה וגישה לאתר

• בדקנו את קובץ robots.txt.

• וידאנו שאין חסימה לא מכוונת של סורקי AI רלוונטיים.

• בדקנו האם מערכות אבטחה או Cloudflare חוסמות סורקים מורשים.

• החלטנו בנפרד אילו סורקי חיפוש ואילו סורקי אימון אנחנו רוצים לאפשר.

מידע מובנה

• בדקנו אם קיים Organization Schema.

• וידאנו ששם החברה, האתר והפרטים העסקיים נכונים.

• בדקנו מידע מובנה בעמודי מוצרים ושירותים, היכן שהוא מתאים.

• בדקנו אם קיימות כפילויות או שגיאות בקוד.

• וידאנו שהמידע המובנה תואם לתוכן הגלוי באתר.

נגישות התוכן לסורקים

• בדקנו שאין תג Noindex בעמודים חשובים.

• וידאנו שהכותרות והתוכן המרכזי קיימים בקוד שניתן לקריאה.

• בדקנו שעמודי מפתח אינם תלויים לחלוטין ב-JavaScript כדי להציג את התוכן.

• בדקנו קישורים פנימיים לעמודי מוצרים ושירותים.

• בדקנו את מפת האתר ואת כתובות ה-Canonical.

ומה עושים אחרי הבדיקות?

• מוודאים שהאתר מסביר בבירור מי החברה, למי היא פונה ומה היא מציעה.

• מוסיפים תוכן מקצועי שעונה על שאלות אמיתיות של לקוחות.

• בודקים שהמידע על החברה עקבי גם במקורות חיצוניים אמינים.

• בוחנים לאורך זמן האם החברה מופיעה בתשובות AI רלוונטיות.

• מתעדים את המצב לפני השינויים ואחריהם, כדי לא לייחס לכל שינוי תוצאה שלא בהכרח נגרמה ממנו.

האם שלושת השינויים האלה יגרמו ל-ChatGPT להמליץ עליכם?

התשובה הקצרה היא לא בהכרח.

והתשובה הארוכה היא שהנראות במנועי AI מורכבת הרבה יותר משלוש הגדרות טכניות.

מנועי AI יכולים להסתמך על מקורות חיצוניים, אזכורים, מידע מקצועי, תוכן עדכני ומקורות נוספים. גם אופן ניסוח השאלה משפיע על התשובה.

אתר שמאפשר סריקה ומציג מידע ברור נמצא בעמדה טכנית טובה יותר מאתר שחוסם את עצמו או מסתיר מידע חשוב.

אבל זה עדיין לא אומר שהמערכת תבחר להמליץ דווקא עליו.

אני חושבת שחשוב לומר את זה, במיוחד בתקופה שבה אנחנו נתקלים כמעט בכל יום בהבטחות כמו "חמש פעולות שיגרמו ל-ChatGPT להמליץ עליכם".

הלוואי שזה היה כל כך פשוט.

לפני שמוציאים עוד כסף על GEO (AI (SEO, כדאי לבדוק את היסודות

אני פוגשת לא מעט חברות שמשקיעות באתר, בתוכן, בקמפיינים ובקידום אורגני, אבל לא תמיד יודעות מה באמת קורה מאחורי הקלעים.

ולפעמים דווקא בדיקה טכנית קטנה מגלה בעיה שיכולה להשפיע על הנראות של עמודים חשובים.

האם זה אומר שכל חברה צריכה עכשיו להיכנס לפרויקט GEO גדול ויקר?

ממש לא.

הייתי מתחילה מבדיקה מסודרת של האתר הקיים.

האם אפשר לסרוק אותו?

האם התוכן המרכזי נגיש?

האם ברור מה החברה עושה?

האם המידע שמופיע בו מדויק, מקצועי ומועיל?

ורק אחר כך הייתי עוברת לשאלות המתקדמות יותר: באילו שאלות אנחנו רוצים להופיע, אילו מקורות משפיעים על התשובות ואיך אפשר לבנות נוכחות מקצועית משמעותית יותר.

כי בסופו של דבר, גם בעידן הבינה המלאכותית, לא הייתי רוצה שמנוע AI ימליץ על חברה רק משום שהיא הוסיפה כמה שורות קוד.

הייתי רוצה שהוא ימצא עליה מספיק מידע אמין ורלוונטי כדי שתהיה סיבה טובה להציג אותה.

והקוד? הוא צריך פשוט לא להפריע לזה לקרות.

אם כבר אפשר לפרסם ב-ChatGPT, למה צריך להשקיע גם באתר?

עולם הפרסום הדיגיטלי משתנה גם הוא. היום כבר אפשר לפרסם בתשלום ב-ChatGPT, ב-Microsoft Copilot ובסביבות החיפוש מבוססות ה-AI של גוגל, אם כי אפשרויות הפרסום משתנות בין הפלטפורמות והשווקים.

אז אולי במקום להשקיע בהתאמת האתר למנועי AI, פשוט נפרסם שם?

אני חושבת שחשוב להבין את ההבדל.

פרסום ממומן מאפשר לנו לרכוש חשיפה. נראות אורגנית במנועי AI היא משהו שאנחנו צריכים לבנות לאורך זמן.

כשלקוח פוטנציאלי מבקש ממנוע AI להמליץ על ספק, יצרן או חברה בתחום מסוים, אנחנו רוצים שהמערכת תוכל למצוא מידע אמין ורלוונטי על החברה שלנו, גם בלי ששילמנו עבור מודעה.

כאן בדיוק נכנס לתמונה האתר.

אם התוכן שלנו חסום לסריקה, אם עמודי המוצרים אינם נגישים או אם המידע על החברה אינו ברור, אנחנו עלולים להקשות על מערכות AI למצוא ולהבין אותנו.

וכדאי לזכור שגם מי שנחשף למודעה ממומנת עשוי להיכנס לאתר כדי לבדוק מי עומד מאחוריה, אילו פתרונות החברה מציעה והאם כדאי לפנות אליה.

לכן בעיניי, פרסום במנועי AI והתאמת האתר לחיפוש מבוסס בינה מלאכותית אינם שני מסלולים מתחרים.

הם משלימים זה את זה.

אפשר לשלם כדי לקבל חשיפה, אבל כדאי גם לוודא שכאשר מישהו מחפש אותנו, יש לו סיבה טובה למצוא אותנו.